הדרך להבין מה מגמגם מרגיש
בעיית גמגום - כיצד למצוא פתרון אפקטיבי?
בעיית הגמגום היא מאתגרת במובנים רבים מדוע?
הגמגום גורם לתופעת לוואי שניכרות או לא ניכרות לעין,
גם אם הן לא ניכרות לעין, האדם שמגמגם מרגיש אותם במלוא העוצמה.
חלק מהתופעות:
1. דימוי עצמי נמוך.
2. הערכה עצמית נמוכה.
3.ביטחון עצמי נמוך.
4.לא מקבלים את עצמנו.
5.מפחדים מהגמגום.
6.נמנעים מסיטואציות שונות.
7.לא מרגיש בנוח ליד אנשים.
8.חושבים בבוקר מה יהיה היום?
9.נמנעים מפעולות אקראיות כגון: להדריך משהו שהוא טעה בדרך, לומר את שם הרחוב, הצגת עצמית.
10. נמנעים מפעולות יזומות: להכיר אנשים חדשים, להזמין אוכל, לדבר מול אנשים, להציג מצגות, לעלות להיות חזן או לקרוא בתורה, מפגשים משפחתיים, לקרוא וכדומה.
חלק מהאנשים שמגמגמים משלים את עצמם ואומרים שיש להם ביטחון עצמי גבוה, ואז בשיחה קצרה כשהם מבינים מה זה ביטחון עצמי גבוהה ואיך הוא נוצר, ומה ההבדל בינו לבין הערכה עצמית, הם מתחילים להבין שהם השלו את עצמם.
כשהם מבינים שעצם זה שהם לא מדברים בחופשיות וביטחון מתי שהם רוצים, זה מעיד על כך שביטחון עצמי קיים אולי בסיטואציות שונות שהם מרגישים נוח בהן, אבל בסיטואציות אחרות הם לא מרגישים בנוח מה שמעיד שיש פה בעיה עמוקה יותר.
כל אחד מאיתנו זכאי להשתחרר מכלא של הגמגום. זה כלא שקוף שאף אחד לא רואה רק האדם המגמגם עצמו והוא הולך איתו לכל מקום. לכאורה, נראה שהאדם חופשי, אך האדם שמגמגם מרגיש בתוכו שרק אם הוא היה פורץ את הכלא הזה, רק אם הוא היה יכול בכל רגע להחליט לשבור את הסורגים ולצאת לחופשי.
אין מחיר לחופש.
אם כך, למצוא פתרון אפקטיבי זה לצאת מהכלא ולהרגיש חופשי בדיבור בכל סיטואציה.
בשביל למצוא את הפתרון הנכון, צריך להבין איך המחשבות נוצרות?
איך תת המודע מקבע את האמונות? איך לפרוץ אותן?
איך להתגבר על פחדים, מתחים וחרדות.
איך לשלוט בכלים שנותנים לנו חופש להיות מי שאנחנו באמת.
פתרון יעיל בא לידי ביטוי שעובדים על חלקי הנפש השונים:
דימוי עצמי, הערכה עצמית, אהבה עצמית, קבלה עצמית, אמונה עצמית.
מתחזקים בכל אחד ואחד מהם ומגלים את היכולות שלנו שטמונות בנו.
וכל זה גורם בעצם להבין שהגמגום שאנו תופסים אותו כמאיים מאוד,
אנו תופסים אותו בצורה לא פורפורציונלית בכלל.
כשאנו מתחילים להבין את זה לעומק בעמקי מוחנו,
ומתנהלים לפי כך, כל הבעיות שקשורות לפחד מהגמגום נעלמות כלא היו ואז נוצר מעגל חיובי שגורם לנו להעריך את עצמנו יותר ויותר.
בשביל למצוא פתרון אפקטיבי צריך לחפש פתרון שהוא לא קשור בטכניקות דיבור
או בנשימות אלא להתבונן בעצמך בפנים ולהבין מה כרגע חסר לך על מנת שתוכל להתגבר על בעיית גמגום.
הדרך היעילה ביותר להתמודד עם גמגום
ישנן שיטות רבות היום בשביל להתמודד עם גמגום:
א. פסיכולוג.
ב. קלינאי תקשורת.
ג. ביו פידבק.
ד. מכוני דיבור – שעובדים על טכניקות דיבור + הפן רגשי.
ה. מכוני דיבור – שעובדים על טכניקות דיבור.
ו. טיפול CBT.
ז. שיטות נשימות ועוד.
א. פסיכולוגים הם אנשי מקצוע שלומדים פסיכולוגיה. הם מדברים עם מטופלים ושואלים אותם שאלות. המטופלים מספרים להם על עצמם ועל בעיות שיש להם. הפסיכולוגים מנסים להבין מה הבעיות האלה ולמה הן קורות. הם חושבים על דרכים לעזור למטופלים להרגיש יותר טוב. לפעמים הם נותנים עצות ולפעמים הם עוזרים למטופלים להבין את עצמם טוב יותר.
ב. קלינאי תקשורת-תחום התמחותו של קלינאי התקשורת בהערכה וטיפול בילדים ומבוגרים עם קשיים בתקשורת. השירותים הניתנים על ידו אבחון הפרעות שפה ודיבור, קשיי דיבור שמבוססים על קשיי נשימה, שפה וקול ועוד.
ג. ביו פידבק- משוב ביולוגי המאפשר לאדם לזהות תגובות פיזיולוגיות בגופו כמו קצב לב וללמוד לשלוט בהן. בדרך כלל ניתן באמצעות השליטה בנשימות ובטכניקות אחרות גם להפחית חרדה וכדומה.
ד. מכוני דיבור – שעובדים על טכניקות דיבור + רגש.
מכונים שמשתמשים הן בפן הרגשי והן באוסף של טכניקות דיבור על מנת לתת מענה.
ה. מכוני דיבור – שעובדים על טכניקות דיבור בלבד.
מכוני דיבור שהמטרה שלהם לגרום לאדם שמגמגם להשתמש בטכניקות שהם מלמדים.
ה. טיפול CBT– טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, מתמקד בזיהוי מחשבות והתנהגויות בעייתיות ושינויין. עובד על דפוסי מחשבה וכדומה.
ו. שיטות נשימות וכדומה.
שיטות של נשימות מסוגי שונים על מנת להקל על הדיבור.
הבעיה היא, שרוב השיטות הללו עובדות רק על המודע שתופס בין 3-5 אחוזים מתפקידי המוח.
והוא לא השליט האמיתי על המוח אלא תת המודע שתופס את רוב התפקידים ומנהל אותם.
זה כמו לנסות לקדוח בקיר עם מברגה לא מתאימה.
אם ניסתם לקדוח בקיר עם מקדח לא מתאים, אתם תשימו לב שהמקדחה מסתובבת ולא עושה שום חור בקיר.
מקרה נוסף, כמו בורג שלוקחים מברג לא מתאים, ומנסים לסובב והבורג לא מסתובב במקרה הגרוע ביותר ההברגה שלו נהרסת.
כלומר צריך להבין מהו הבורג והמקדח המתאים.
איך עושים זאת?
בהתחלה צריך להבין לעומק את האמונות שתוקעות עכשיו את האדם, לאחר שמבינים זאת צריך להבין איך לשבור את האמונות ואיזה מברג או מקדח הכי מתאים לאותה אמונה.
כשאדם בא מוכן עם אוסף של כלים שיכולים לטפל באותו הבורג או הקיר,
אז כשהוא ינסה להבריג או לקדוח פתאום זה יעבוד.
פתאום נראה חור בקיר בגודל שרצינו. פתאום הפעולת סרק שעשינו מקודם שלא קידמה אותנו תראה כביזבוז זמן.
מנסיוני הרב של לקוחות, שום טיפול ממה שכתוב למעלה לא עבד, כי הוא לא עבד על השורש האמיתי שנמצא בתת המודע, אלא על המודע בלבד.
ולכן אלו שניסו בכל יכולתם לעזור, פשוט לא התאימו את המברג והמקדח המתאים.
המברג והמקדח האמיתי זה שינוי תפיסה פנימית אמיתית ושורשית כלפי הגמגום.
אותו אדם שמגמגם שהוא מתחיל לתפוס שהוא יכול, שהוא מסוגל, שהוא פתאום
עושה דברים ששנים לא עשה הכל מתחיל להשתנות מהקצה לקצה.
הוא לומד איך לזהות את הקיר וההברגה המתאימה.
מקבל כלים שמתאימים בדיוק ספציפית לבעיה שלו.
איך אני יודע איזה כלי מתאים?
לצערי או מזלי 🙂 לא יודע איך לקרוא לזה אני עברתי את זה,
אני הייתי צריך לנסות את כל הכלים ואת כל המברגים ואת כל המקדחים על מנת
לדעת בדיוק במה להשתמש.
ככל שחקרתי יותר דייקתי ואפיינתי את הסוגים השונים ובצורה הזאת,
אני יכול להתאים את הכלי המתאים ויותר מזה,
כל מי שעובר את התהליך ליווי הוא יודע איך להתאים ובאיזה כלי צריך להשתמש בכל סיטואציה שהיא.
דרך היעילה ביותר שאני מכיר לבעיית גמגום זה שינוי התפיסה והגישה.
מגמגם שיקרא את זה ישנה את חייו
מגמגם יקר, האם חשבת כל מיני מחשבות לא טובות על הגמגום שלך?
אולי מדוע נולדתי ככה או למה אני צריך לעבור את זה
למה נולדתי עם הצרה הזאת או מה עשיתי שמגיע לי או כל מיני מחשבות
כאלו עצובות שאני חשבתי בעצמי בתור אדם שגמגם וגם אנשים שונים בפגישות אומרים לי.
אני מציע לך לקרוא את הדברים הבאים שיעזרו לך להבין קצת יותר לעומק ולראות דברים בצורה שונה.
הגמגום האמיתי זה לא התקיעה עצמה, הגמגום האמיתי זה הגישה והתפיסה של האדם שמגמגם.
מה הכוונה?
נניח יהיו 2 אנשים שונים, אדם שמגמגם ונתקע, מפחד ממצבים שונים, לדבר ליד אנשים, להכיר אנשים חדשים, להצביע בכיתה, לדבר עם מישהו סמכותי, להתקשר בטלפון, אכפת לו מה חושבים עליו.
אדם שמגמגם ונתקע, עושה את כל הדברים, לא נמנע לא אכפת לו מה חושבים עליו באמת.
כמו מי היית בוחר להיות? כמו האדם השני נכון?
מה אם אגיד לך שזה יכול להתרחש ואיך אני יודע את זה?
אני הייתי מגמגם בעצמי.
לא רק כשהייתי במצב של הסוג הראשון, אלא הייתי בסוג יותר מורכב וקשה הרבה יותר, הייתי תלותי באנשים, בעל ביטחון עצמי נמוך, הערכה עצמית נמוכה, דימוי עצמי נמוך, היה לי קשה להציג את עצמי, לדבר עם בעלי סמכות, התקשרו עבורי לאנשים, ביקשתי מחברים שיזמינו לי דברים כשהלכנו לקניון, היה לי מאוד קשה לומר את השם שלי בסיטואציות שונות, מקניות בסופר ועד דיבור בטלפון, להזמין אוכל דרך הטלפון היה בשבילי היה קשה מאוד.
מה שתסתכל אותי והעציב אותי בכל העניין, שידעתי שיש בתוכי עוד המון פוטנציאל שצריך להתגלות, אבל לא ידעתי איך הוא יתגלה כשאני מגמגם.
מה למעשה עשיתי בחשיבה הזאת?
ייחסתי חשיבות מאוד מאוד גדולה כלפי הגמגום ולא כלפי כל הדברים שהשגתי בחיים.
הטעות הגדולה ביותר שאדם מגמגם יכול לעשות זה ליצור חוסר פרופורציה בין הגמגום שלו לבין הפעולות שהוא עושה או השיג.
לאחר שהבנתי את המצב הזה וניסתי לשפר בכל דרך, אם זה ע”י לימודים מעל עשור של שיטות לטיפול שנלמדו בארץ או בחו”ל וחקירה עמוקה, הבנתי כמה דברים ששינו את חיי מהקצה לקצה.
התחלתי ליישם אותם בפועל כתוצאה מכך החשיבות של הגמגום פחתה, המחשבה על עד כמה אכפת לי מה יחשבו עליי לא היוותה לי שום בעיה, הערכה העצמית שלי והדימוי העצמי והביטחון העצמי עלו בצורה משמעותית ואז הכל התחיל להתהפך.
עשיתי דברים שגם אנשים אחרים שלא מגמגמים מאתגר להם לעשות, כמו לדבר בפני קהל, לעשות סדנאות ברחבי הארץ, להקליט סרטונים ועוד.
איתגרתי את עצמי שוב ושוב, וראיתי שכל הכלים שרכשתי אחרי המון מחקר, יזע ודמעות נשאו פרי ואני שיניתי את החשיבה ואת הגישה והתפיסה כלפי הגמגום והגמגום לא מהווה לי מכשול בכלל, ואני לא נמנע ועושה הכל בביטחון גדול.
והנפלא בכל העניין שזה לא רק אני אלא לא מעט אנשים שעברו את התהליך “מדברים אחרת“.
מה גרם להם להשתחרר כמו שגרם אצלי?
רק שינוי הגישה והתפיסה כלפי הגמגום בעקבות תהליך הליווי.
בעקבות התהליך אנשים מתחילים לתפוס את הגמגום אחרת לגמרי,
כל הפרופורציות מתחילות להשתנות.
מהמחשבה שהגמגום זה כל העולם, פתאום מבינים שהגמגום זה רק
חלק קטן מהיכולות ומהשאבים שלהם.
ההבנה הזאת היא לא שכלית היא רגשית. אם ההבנה הזאת תקרה בשכל-
במודע, אז זה לא ישנה בפועל מבפנים את התפיסה והגישה.
רק כשמרגישים בתוך הלב שזה אמת, מקבלים את עצמנו כמו שאנו באמת צריכים לקבל, משנים את האמונות שלנו, מתגברים על פחדים, לחצים ודאגות שונות,
יודעים לנהל את המחשבות שליליות ומשנים את הגישה הפנימית שלנו וההסתכלות שלנו הדברים מתחילים להשתנות.
אני יכול לומר שזה גם יכול לקרות גם לכם ולכן אין מה להתייאש וזה
כאחד שבעברו הוגדר כאדם מגמגם ולחוץ מאוד.
האם גמגום עובר - עדות ממגמגם לשעבר
האם גמגום עובר בכלל? זאת שאלה מעניינת.
אם תשאלו קלינאי תקשורת או מכוני דיבור יגידו לכם או שלעולם לא, או שכן אבל צריך להשתמש בטכניקות ואילוצים שונים, זה לא יכול להיעלם באופן טבעי.
אני כעדי הלכתי בעבר ל 3 קלינאי תקשורת בגילאים שונים,
מכוני דיבור,
ביופידבק,
היפנוזה,
אימון,
טיפול,
צמחי באך וכל דבר אחר שהיה קיים.
כשעברתי קליניאי תקשורת שונים, כולם אמרו ללא יוצא מן הכלל, שזאת גזרת גורל ואי אפשר לשנות. אני האמנתי דרכם שזאת בעיה נוירולוגית ואף אחד לא מצליח ויצליח להתגבר על זה.
במכוני דיבור שהייתי אילצו אותי להשתמש בטכינקות דיבור שונות על מנת להוציא את המילים על ידי שינוי של הדיבור הטבעי שלי.
כחלק מהמשימות שנתנו לי שם זה ללכת ולדבר עם אנשים שאני לא מכיר, אם זה בקניון, ברחוב, בחנויות שונות, בטלפון ועוד.
וואו, כמה שנאתי את זה, רק המחשבה על זה הלחיצה אותי בטירוף.
והכי מתסכל היה כשהייתי שם בסביבה מוכרת ובטוחה דיברתי בסדר, כשיצאתי לחיים האמיתיים, הכל התפרק לי מול העיניים והייתי עצוב ומתוסכל והאשמתי את עצמי.
אני אדם נחוש ועושה משימות ועשיתי את הכל כפי שיכולתי אבל השיטה ברגע האמת לא עזרה ואף החמירה את המצב המחשבתי, הרגשי והנפשי שלי.
לאחר ששיניתי את הגישה והתפיסה כלפי הגמגום בעקבות מחקר מעמיק מאוד שעשיתי ושינוי בתפיסה והגישה כלפי הגמגום בתת המודע, הבנתי מה היה חסר לי.
השתמשתי באותם הכלים הטיפוליים שלמדתי ופיתחתי ושיכללתי מספר כלים בעצמי, והבנתי איך לטפל בעצמי בכל סיטואציה שהיא.
מעדי שפחד לדבר כפי שניתן ממש לראות פה (ביקשתי מהאנשים שהכירו אותי בעבר בסיטואציות שונות שיספרו מה הם זוכרים ממני) התחלתי להרצאות באופן ציבורי מעל 120 אנשים השתתפו, לאחר מכל במקומות ומלונות ברחבי הארץ, סדנאות שונות, להתראיין במשך מעל שעה וחצי שאני מדבר בעיקר במספר תחנות רדיו, להקים ערוץ יוטיוב שבו יש למעלה מ 150 סרטונים נכון לדצמבר 2023.
אני מאמין שכל מי שנחוש ורציני ורוצה באמת לשנות את הגישה והתפיסה כלפי הגמגום יצליח.
זה תלוי עד כמה הוא באמת רוצה, עד כמה הוא יישם את המשימות שאתן לו (בינו לבין עצמו בלבד ולא משימות עם אחרים), עד כמה הוא מעוניין בחופשיות האמיתית הזאת, חירות מחשבתית.
לאחר הקריאה וצפייה בסרטונים אחריו, תשפטו בעצמכם האם גמגום עובר או לא?
תרופה לגמגום - האם יש כזאת?
נניח יום אחד הייתם מתעוררים למציאות שהיתה תרופה לגמגום,
מה הייתם עושים אז? לוקחים אותה?
תחשבו טוב טוב.
מה הייתם עושים?
תהיו כנים עם עצמכם כרגע.
שאלה מעניינת נכון?
היו לי מספר אנשים שהם היו כנים בצורה יוצאת דופן והתבוננו בדבר הזה.
אמרו לי, עדי אני באמת לא יודע אם אני רוצה להיפטר מהגמגום.
שאלתי אותם, אם היתה תרופה לגמגום לא היית לוקח אותה?
אמרו לי לא. שאלתי אותם למה?
הם אמרו לי, כי זה נוח לי. מרחמים עליי, אני יכול לקחת את זה כתירוץ לאי הצלחות שלי.
בשפה מקצועית זה נקרא רווח משני, כלומר אותו האדם שיש לו בעיה או שהוא מודע לרווח או שלא, ברוב המקרים הרווח מוסתר מהאדם.
כשהצגתי להם את האלטרנטיבה, שהם לא יהיו תלויים באף אחד, שהם יוכלו לעשות דברים שהם נמנעו שנים כמו: לעלות חזן, לקרוא בתורה, לדבר בפני משפחה, לדבר בפני קבוצת אנשים, להציג מצגות בפני אחרים, להכיר אנשים חדשים ועוד… הם אמרו שהם מעדיפים לסיים כבר עם הגישה הקורבנית של הגמגום ויותר לא להרגיש חסרי אונים.
נמאס להם כבר שמרחמים עליהם, שהם מתרצים לעצמם, הם מרגישים בפנים שהם יודעים שהם שווים הרבה יותר וזה לא בא לידי ביטוי כי הגמגום הוא תירוץ עבורם.
אמרו לי, עד כמה אנחנו יכולים להיאחז בזה? אנחנו כבר רוצים משפחה, רוצים כבר להתקדם בקריירה נמאס לנו להישאר באותו מקום.
אני מבין אותם לגמרי. גם אני חוויתי את זה על בשרי. למרות שהיתה לי חברה אז (אישתי כיום) ולמרות שהייתי לפני התחלת תואר השני, הרגשתי עדיין שמשהו חסר. אני עדיין נמנע, אני מבקש מאמא שלי שתתקשר עבורי לראש המחלקה של התואר השני, מתבייש להזמין אוכל ומפחד פחד מוות להציג פרוייקטים מול אנשים.
היה לי ממש קשה בחיים והרגשתי שאני כל הזמן בעליות ומורדות עם ההרגשה שלי עם עצמי והחלטתי שאני עושה לזה סוף ועושה את כל מה שביכולתי וצריך להתחייב לעצמי.
התרופה היחידה שאני מכיר זה שינוי הגישה והתפיסה כלפי הגמגום זאת
תרופה לגמגום שבאמת עובדת.
