בסוף המאמר תוכלו להבין איך לחזק הערכה עצמית ודימוי עצמי
מה זה בדיוק חוסר הערכה עצמית?
חוסר הערכה עצמית הוא מצב נפשי שלילי שיכול לפגוע בתחומי חיים רבים.
ולכן הידיעה איך לחזק את ההערכה העצמית בתחומים שונים יכולה לתרום לנו מאוד.
בהתחלה נגדיר מה זה חוסר בהערכה עצמית.
בפשטות אומר שאנו מגדירים את הערך שלנו בצורה נמוכה יותר מאשר היינו צריכים להגדיר אותו בפועל.
החוסר בעיקר מתייחס להשקפה שלילית של אדם ולתחושה שלילית כלפי עצמו.
אנשים עם הערכה עצמית נמוכה לא מאמינים ביכולות שלהם ובמסוגלות שלהם ואף קיים סיכוי שיהיו מחשבות שליליות עם עצמם.
הסיבות לכך יכולות להיות מגוונות:
יכול להיות מצב שגם שהיינו קטנים אחרים נתנו לנו ביקורת, אחרים דחו אותנו, חוויות עבר של הרגשת כשלון, טראומות שונות ו/או התעללויות.
בנוסף, אי תמיכה מההורים, ,אמונות שליליות לגבי עצמנו יכולים בסופו של דברים להוביל להערכה עצמית נמוכה.
כשאנו מרגישים שיש לנו חוסר הערכה עצמית זה יכול לגרום לכך שאנו גם מרגישים שאנו לא ראויים שיאהבו אותנו, ולא בטוחים בעצמנו.
דבר זה מוביל, לחרדות ודיכאונות,
השקפה שליליות מראש על בניית מערכות יחסים, פחד מלקחת סיכונים ולהציב גבולות ברורים ובעיקר חוסר אמון ביכולות שלנו.
זה יכול להשפיע מאוד על תחומים שונים ומגוונים כגון:
א. בריאות הנפש
ב. מערכות יחסים
ג. קריירה
חשוב מאוד לנו לעבוד על הערכה עצמית נמוכה ועל בניית הביטחון, כדי שנוכל לחיות חיים בריאים ומספקים.
בשביל זה חשוב לבצע טיפול, אצל אדם שמבין איך לעשות את זה נכון.
רצוי מאוד שיש לו נסיון בעיקר עם עצמו כי אין חכם כבעל ניסיון.
בשביל זה חשוב לבצע טיפול, אצל אדם שמבין איך לעשות את זה נכון, כדי לחזק את הערכה העצמית ולצאת מהתחושה של חוסר הערכה עצמית.
מה הקשר בין הערכה עצמית ודימוי עצמי
ישנו קשר הדוק בין הערכה עצמית ודימוי עצמי בשביל להבין צריך להסביר כל אחד בנפרד.
הדימוי העצמי היא התמונה הנפשית שיש לנו כלפי עצמנו, באופן כללי זה כולל מראה פיזית, אישיות ויכולות.
הדימוי העצמי יכול להיות מושפע
מהמחשבות והאמונות שלנו כלפי עצמנו וגם מדעותיהם של אחרים עלינו.
הערכה עצמית היא המידה
שבה אנו מעריכים, מאשרים ומכבדים
את עצמנו כאנשים.
הדימוי העצמי יכול להשפיע על ההערכה העצמית שלנו וההפך ולכן יש קשר בין שניהם.
אם נניח יש לנו דימוי עצמי שלילי לגבי עצמנו אנו עשויים להיות בעל ערך עצמי נמוך ואם ההפך אז נתפוס את עצמנו בצורה שלילית.
וכן אם יש לנו דימוי עצמי חיובי אז יכול להיות שיש לנו הערכה עצמית ודימוי עצמי גבוהים.
אם רק הייתם יודעים, איזו הערכה עצמית, ביטחון עצמי, אמונה עצמית ודימוי עצמי נמוכים היו לי.
הייתי נמנע מלדבר, הייתי נמנע מלהצביע בכיתה למרות שידעתי את התשובות היו לי מחשבות שליליות לגבי עצמי ונמנעתי מלדבר עם אנשים.
לא האמנתי בעצמי ואפילו לא חשבתי שאני חכם במיוחד.
זה מה שקורה כשיש לאדם דימוי עצמי נמוך וערך עצמי נמוך.
כשהעלתי גם את ההערכה העצמית ואת הדימוי העצמי בעקבות שהעברתי את עצמי בשיטה “מדברים אחרת” הכל השתנה.
הכל ממש התהפך ב-180 מעלות.
האמנתי שאני חכם, האמנתי שיש לי יכולות לעשות כל דבר שאחפוץ בו.
בעקבות כל אלו, התחלתי לחשוב ולהאמין על עצמי דברים חיוביים ואז התחלתי להשתתף בכיתות, לומר את הדברים שרציתי.
והתחלתי לשנות את החיים שלי ושל מאות אנשים אחרים שהיו זקוקים בדיוק לתובנות ולכלים שהכרתי על מנת שיוכלו להתגבר על מה שאני התגברתי.
בצורה זאת יכולתי להעביר ללקוחות איך הערכה עצמית ודימוי עצמי חשובים להצלחה אישית.
איך הערכה עצמית גבוהה תעזור לנו במסוגלות שלנו
הערכה עצמית גבוהה חשובה להצלחתנו.
כפי שהבנו מהסעיפים הקודמים, חשוב מאוד לשנות את ההערכה העצמית שלנו.
ככל שהיא תהיה גבוהה יותר, כך נוכל לשפר את היכולות שלנו בתחומים רבים ונרגיש טוב עם עצמנו ללא תלות באירוע שנחווה.
הערכה עצמית גבוהה תורמת לבטחון עצמי ובנוסף תעזור לנו לקבל החלטות בצורה בטוחה יותר ומהירה יותר, להשפיע על המסוגלות שלנו להתמודד עם מצבי מתח שונים.
בנוסף, בד”כ בעלי הערכה העצמית גבוהה, נוטים לפחות חרדות ודיכאונות, כיוון שהם מסופקים יותר, מאושרים יותר ובאופן כללי מרוצים יותר מהחיים.
מה ניתן לעשות שתהיה לנו הערכה עצמית גבוהה?
א. למצוא אנשים שיתמכו בנו – צריך להקיף את עצמנו באנשים תומכים וחיוביים העיקר שיאמינו בנו וביכולות שלנו.
לאנשים שאנו מבלים איתם יש השפעה גדולה עלינו ולכן רצוי כמה שיותר להתרחק מאנשים ביקורתיים או שליליים.
ב. לקבל את עצמנו – צריך לזכור לקבל את עצמנו.
איך עושים את זה?
להיות סבלניים ואכפתיים בדיוק כמו שהיינו מתנהגים לאדם אחר שאנו אוהבים.
לקבל את עצמנו ולאהוב את עצמנו על מי שאנו למרות כל הפגמים.
אם נניח עשינו טעות, לקבל את זה שאנו לא מושלמים, וכל אחד מאיתנו עושה טעויות, זה חלק מהחיים וההתקדמות שלנו.
להתמקד בתכונות ובהישגים החיוביים שלנו.
להיות רכים עם עצמנו ולא קשים.
ג. הצבת יעדים ומטרות –
כשאנו מציבים יעדים ומטרות ברורות שהן ברי השגה זה יגרום לנו לשאוף להשיג אותן.
כשאנו מבצעים משימות ומצליחים בהן זה יעזור לנו להעלות את ההערכה העצמית.
המטרה היא להתחיל ממש בקטן ולהגדיל בהדרגה את הקושי של המטרות.
המטרות כמובן צריכות להיות מציאותיות שנוכל להשיג, אחרת זה עלול לגרום לאכזבה ותחושת כישלון שתוריד את הההערכה העצמית שלנו.
צריך לבחון בהמשך הדרך ולהתמקד בדרך ולא בתוצאה זה כלל חשוב!
בצורה נוכל לחזק את ההערכה העצמית שלנו בצורה מבוקרת.
ד. פעילויות שונות – פעילויות שונות יכולות ממש לסייע להעלות את ההערכה העצמית שלנו.
דוגמא לפעילויות כאלו:
פעילות גופנית, תזונה נכונה, תחביבים, אינטרקאציות חברתיות, הומור, התנדבות ושירות קהילתי.
התנדבות, יכולה גם להעלות את האהבה העצמית שלנו.
בנוסף דברים שיכולים לסייע הם לכתוב ביומן עם מחשבות והצלחות, לתרגל מדיטציה, לנסות פעילויות חדשות או ללמוד מיומנויות חדשות.
ניתן גם לקרוא ספרים, להאזין למוסיקה, לבלות עם חברים ולצאת לטיולים.
ה. שפה חיובית – לשפה שאנו מדברים עם עצמנו יש משמעות גדולה מאוד על שינוי ההערכה העצמית שלנו.
צריך ללמוד איך לדבר נכון עם עצמנו ואם יש מקרה מסויים להסתכל על הצד החיובי שבו או לשנות את המילים שיתאימו יותר לחיובי ופחות לשלילי.
ו. לומר “לא” – הצבת גבולות מאוד חשובה.
כשאנו אומרים לא, אנו בעצם נותנים מסר לאחרים ולעצמנו שסדר העדיפות שלנו לא פחות חשוב מדברים אחרים.
דבר זה עוזר מאוד, בעיקר כשיש מישהו שמנסה לגזול את הזמן היקר שיש לנו ואנו אסרטיבים ואומרים לו לא!
ז. הכרת תודה – הכרת תודה מאוד חשובה.
אנו מתחילים להעריך את מה שיש לנו ובנוסף להכל מפתחים את אותו הכוח בנפש של הכרת התודה.
ככל שנוקיר יותר תודה, אפילו בדברים פשוטים כמו לומר תודה שמישהו עושה לנו משהו.
זה יתחיל לשנות אותנו מבפנים, זה גם יגרום לנו לזהות את הרגעים הטובים במצבים שונים.
ניתן להתמקד בדברים שאנו אסירי תודה עליהם וכך נוכל לשפר בכל פעם את הכרת התודה שלנו.
ט. זיהוי תכונות ומסוגלות – חשוב מאוד לזהות את החולשות שלנו ולשפר אותן.
יותר חשוב מכך, להבין במה אנו טובים.
כשאנו מבינים במה אנו טובים ומעצימים את זה, זה יגרום לנו להיות יותר שמחים ויותר שלמים עם עצמו.
י. ללמוד איך לאהוב את עצמנו ללא תנאי – באתר יש מאמר שלם על כך.
יא. מציאת משמעות לחיים – ויקטור פרנקל בספרו המצוין “האדם מחפש משמעות” מסביר את המשמעות לעומקה. ועד כמה היא חשובה ועזרה לו ולאחרים לשרוד את השואה.
אם לאדם אין משמעות בחיים והוא לא חי למטרה נעלה והחיים נראים לו זמניים וסתמיים הוא לא יהיה מאושר.
ככל שיש לנו משמעות יותר גדולה אז נכוון את עצמנו לתכלית וזה יגרום לנו להרגיש טוב יותר עם עצמנו.
נקדיש לכך מאמר בעתיד אך בקצרה תכלית ראויה זאת תכלית שגורמת לשינוי בעולם או לפחות במדינה שאנו חיים בה, העיקר שזה ישפיע על אחרים לטובה על ידי המעשים שלנו.
חשוב לפעול בכל התחומים שהוזכרו, כדי שתהיה לנו הערכה עצמית גבוהה יותר.
איך לשפר ההערכה העצמית אצל ילדים
איך לשפר ההערכה העצמית אצל ילדים היא שאלה חשובה, חשוב מאוד לפתח את הערכה העצמית אצל ילדים מגיל צעיר.
מנסיוני הרב אוכל לומר את ההצהרה הזאת ככל שהגיל הוא מוקדם יותר, כך יש סיכוי שהילד יוכל לעבור חיים פחות קשים מאשר הוא עתיד לחוות.
מדוע?
תת המודע של האדם מקבל מסרים מהסביבה ומדמויות סמכותיות.
נדמה את זה לעץ ככל שהזמן עובר, הזרע מתפתח יותר ויותר והופך להיות עץ.
מה יותר קשה לעקור פרח או עץ?
בוודאי שעץ נכון?
באותו האופן, כשמגיעים אליי ילדים שונים שאטפל בהם מגיל 12 ומעלה ועוברים את ההתאמה לצורך תהליך הליווי.
אני שם לב, איך רק אז מתחילות להשתרש אצלם אותן האמונות שיש לאנשים מבוגרים אפילו בגיל 78 (הלקוח המבוגר ביותר שלי)
מה שמתרחש אצל אנשים מבוגרים, יש תהליך פנימי עמוק יותר שצריך לעשות איתם על מנת להתגבר על חסמים שונים כי העץ נהיה חזק יותר,עבה ושורשי יותר.
כמובן, שגם את העץ הזה ניתן לעקור, אך מדוע לא לטפל בזה בגיל צעיר יותר.
אצל הילד הערכה העצמית חשובה מאוד מכיוון שזה משפיע לו על כל ההתנהלות היומיומית שלו.
לתקשר עם אנשים אחרים, בסיטואציות חברתיות ובפעילויות שונות, הצלחה במסגרות שונות לימודיות והצלחות אחרות.
כשמטפלים בהערכה העצמית בגיל צעיר, ויודעים בדיוק איך לשפר ההערכה העצמית אצל ילדים,
זה ממש יכול לגרום לו לשנות את כל התפישה העצמית לגבי עצמו לגבי החברה והסביבה.
הילד יגדל להיות אדם שיכול למצוא את הכוחות והמשאבים הפנימיים בתוכו, להתגבר על אמונות שליליות, רגשות שליליים שונים, מחשבות שליליות מה שיגרום לדימוי עצמי נמוך.
שימו לב!!!
ניתן להשתמש בטיפים האלו שאתן על מנת לעזור כמובן שזה לא מחליף תהליך ליווי שלם, אבל זאת טיפה בים.
א. דיבור חיובי כלפי עצמנו – אנו כהורים צריכים לדעת כיצד לדבר באופן חיובי אל עצמנו, מכיוון שהילד קולט הרבה יותר מדוגמא אישית.
אם נשמע את עצמנו אומרים…
“איזה אידיוט או אידיוטית אני” צריך מיד לתקן ולומר “כל אחד יכול לטעות הכל בסדר”.
עדיף להימנע ממשפטים כאלו על עצמנו.
ב. מסוגלות עצמית – תזכירו לילדכם שהם מסוגלים להשיג כל דבר שהם ירצו.
ג. ערכים ומוסריות – חשוב להסביר לילדינו כיצד להיות אנשים מוסריים.
כמו בדוגמא הראשונה, צריך להוות דוגמא אישית.
צריך ללמד על נתינה, אהבת הזולת, להשפיע על אנשים אחרים, להיות אוזן קשבת למישהו אחר, להיות חבר נאמן, אדם טוב שדואג לאנשים ואכפת לו מהזולת.
כמובן תכונות בסיסיות כמו:
נאמנות, יושר, אמינות, עמידה במילה וכדומה.
ד. חגיגת הצלחות – חשוב מאוד לחגוג הצלחות של ילדנו זה נותן להם מסר שהם מצליחים ומסוגלים, כמבוגרים זה גם יעזור להם כשהם יזכרו בכך.
ה. לעודד ולשבח – צריך לעודד ולשבח את ילדינו בדברים אמיתיים שהם עושים על מנת להגביר את האמינות שלנו כלפיהם.
ככה הילדים לומדים איך לחזק את ההערכה העצמית שלהם מבפנים ולא מבחוץ.
ולכן כדאי לדעת איך לשפר את הערכה העצמית אצל ילדים זה חשוב לעתיד שלהם.
הערכה עצמית בעבודה אישית
הערכה עצמית בעבודה היא מושג מרכזי בפיתוח עצמי.
הערכה עצמית מתייחסת לתחושת הערך העצמי והערך הכולל של הפרט. בשביל להבין בדיוק איך להגדיר ניתן לחלק את ההערכה עצמית ל-5 סוגים שונים:
א. הערכה עצמית אישית – סוג זה של הערכה עצמית מתייחס לרגשות הכוללים שלנו כלפי עצמנו.
זה אומר, עד כמה אנו מעריכים את עצמנו ואת ערכנו.
ב. הערכה עצמית חברתית – סוג זה של הערכה עצמית מתייחס לאופן שבו אנו מרגישים לגבי עצמנו במצבים חברתיים.
כלומר, עד כמה אנו בטוחים ביכולת שלנו ליצור קשר עם אנשים אחרים. בנוסף לכך, עד כמה אנו מרגישים נוח לגבי מערכות יחסים עם אנשים אחרים.
ג. הערכה עצמית פיזית – סוג זה של הערכה עצמית מתייחס לתחושות שלנו לגבי המראה הפיזי והגוף.
כלומר, עד כמה אנו מרגישים טוב לגבי המראה והגוף שלנו.
ד. הערכה עצמית מקצועית – סוג זה של הערכה עצמית מתייחס לתחושות שלנו לגבי היכולות המקצועיות והקריירה שלנו, הערכה עצמית בעבודה.
עד כמה אנו מעריכים את העבודה שלנו ועד כמה אנו בטוחים בכישורים שלנו.
הנה לדוגמא, המטופל שימי שלא היתה לו עבודה לפני התהליך ליווי ולאחר התהליך הוא מצא ב”ה.
מה השתנה?
כשהערכה העצמית של שימי היתה נמוכה בתוך תת המודע שלו מה שקרה שהוא שידר כלפי חוץ את מה שהוא מרגיש.
השידור דרך תת המודע נעשה באופן בלתי רצוני ואוטומטי הסביבה קולטת את המסרים האלו ומתנהגת בהתאם.
לאחר התהליך שעשינו הוא שיפר באופן נכון ויציב וחזק את הערכה העצמית שלו מה שהשתקף כלפי חוץ זה מה שהוא הרגיש מבפנים שיש לו הערכה עצמית גבוהה.
וזה גרם לכך שהוא ימצא עבודה ויתקבל אליה.
ה. הערכה עצמית רוחנית – סוג זה של הערכה עצמית מתייחס לאופן שבו אנו מרגישים לגבי הרוחניות והחיבור שלנו למשהו גדול יותר מאתנו.
ההרגשה נובעת מאמונה נסתרת או גלויה שיש לו. הרגשה שיש משהו שלא ניתן להסביר אותו והוא יותר גדול מאיתנו.
הדבר הזה בכלליות גורם לנו להיות מוסרים יותר, טובים יותר כל עוד הדבר שאנו מאמינים בו הוא דבר אמיתי, טהור, נטול אגואיסטיות.
ככל שהדבר טהור יותר, הערכים שהוא ייצג יהיו נשגבים יותר וזה יהפוך אותנו לאנשים טובים יותר.
לייצב את ההערכה עצמית זה דבר מאוד חשוב כי אז למעשה גורמים לכך שזה ישפיע לאורך זמן.
המון טיפולים היום מעלים את ההערכה העצמית אך זה לא מחזיק לאורך זמן מכיוון שעובדים דרך המודע.
ברגע שעובדים עם תת המודע המצב משתנה והטיפול מחזיק לאורך זמן.
בתוכנית ליווי שלי, חשבתי על כך ולכן אני עובד על שני ההיבטים האלו המודע ותת המודע על מנת לתת סגירה מכל היבט שהוא.
כדי לייצב את זה באופן נכון, צריך לדעת איך להוקיר את עצמנו, משמעות הכרת הטוב, לדעת כיצד להציב מטרות נכונות וראויות שנוכל להשיג.
להתרועע עם אנשים שיטיבו לנו, ולא יורידו אותנו בכל עת.
לחזק את השווי והחוזקות שלנו בעיני עצמנו.
ואם ממש קשה לכם?
לפנות גם לגורמים מקצועיים שמבינים את התחומים האלו, עשו שינוי בעצמם ויש להם ניסיון רב.
אלו רק טיפים קטנים שאוכל לתת כי הנושא הזה ממש רחב, כשאנו משנים את ההערכה העצמית בעבודה שלנו משתנים המון דברים בחיים.
קריירה, זוגיות, חשיבה חיובית ועוד כהנה וכהנה ולכן חשוב מאוד לדעת איך ניתן לחזק את ההערכה העצמית.
לסיכום המאמר אני מקווה שברור מדוע יש לנו חלק ניכר בעבודה על ההערכה עצמית שלנו, וההבנה מדוע הערכה עצמית בעבודה אישית היא מפתח להצלחה.
