מה זה גמגום רגשי ואיך אפשר להשתחרר ממנו בתהליך הדרגתי
גמגום רגשי הוא לא רק אתגר בדיבור – הוא מראה למה שקורה בפנים.
רוב האנשים שמגיעים אליי לא באמת שואלים “איך לדבר יותר טוב” – אלא שואלים משהו עמוק יותר: עדי מדוע אני רוצה לדבר ולא מצליח כמה שרציתי?
לפעמים זה יקרה בראיון עבודה, או כשאתה צריך להגיד משהו מול קבוצה.
לפעמים זה בשיחה אישית, מול מישהו שחשוב לך.
ובכל פעם מחדש – אתה מרגיש את אותה התחושה:
ברור לך מה אתה רוצה להגיד אבל הגוף לא משתף פעולה.
וזה לא תמיד היה ככה.
ילדים לא נולדים עם התחושה הזאת שנותן גמגום רגשי.
הם סקרנים, זורמים, מדברים בלי לחשוב ולא חושבים על “מה יגידו עליהם”.
אבל איפשהו לאורך הדרך – קורה משהו.
אירוע קטן, מבט, לעג, שתיקה ובמקום לדבר בצורה טבעית,
מתחיל להופיע מאמץ. פחד. הימנעות.
וזה לא קשור לאינטליגנציה שלך או לאופן בו אתה מפיק את הקול,
זה קשור לכמה אתה מעריך את עצמך בלבד.
ולכן, כששואלים אותי עדי, “אפשר בכלל להשתחרר מגמגום רגשי?“
התשובה שלי היא – כן אבל לא דרך טכניקות דיבור כאלו ואחרות.
אלא דרך שינוי הגישה והתפיסה כלפי עצמך.
חשיפה: הקשר הנסתר בין חרדה לבין גמגום רגשי – ומה אתה יכול לעשות בנידון
גמגום רגשי לא נובע רק מבעיה בדיבור. פעמים רבות הוא יושב עמוק יותר בתוך מערכת שלמה חרדות, לחצים ודפוסים רגשיים לא פתורים. הקשר ביניהם כל כך צמוד, שרבים כלל לא שמים לב עד כמה הוא שולט להם בדיבור מבלי להבין למה זה קורה דווקא שם דווקא ברגעים הכי חשובים.
גם אם מבחוץ אתה נראה רגוע – בפנים הגוף מתוח. והמתח הזה, שמתבטא בשרירים הקטנים של הפנים, הגרון והלסת גורם למילים פשוט להיתקע. הגוף זוכר גם מה שהראש שוכח.
ילדים ובני נוער שחוו לעג או השפלה סביב הדיבור, סוחבים איתם את אותו הפחד גם בגיל 30 או 40 או גיל מבוגר יותר.
כשהמוח מזהה מצב דומה (לדבר מול קבוצה, לדבר עם אדם סמכותי, לענות בסיטואציה פתאומית) הוא נכנס למצב הישרדות. זהו הרגע שבו גמגום רגשי מתעורר לחיים.
אבל הנה הדבר שחשוב להבין: גמגום רגשי הוא תגובה רגשית של הגוף iלא תקלה בדיבור וזה חדשות טובות. כי מה שנוצר רגשית – אפשר גם לשחרר רגשית.
נסתכל רגע על מנגנון החרדה שמפעיל את הגמגום הרגשי:
1. אירוע טריגר -משהו בסיטואציה מדליק את זיכרון הפחד.
2. תגובה גופנית מיידית – הלב דופק, השרירים נדרכים, הנשימה משתנה.
3. קיפאון בדיבור – הפה רוצה לדבר, אבל הגוף עוצר.
אצל חלק מהאנשים זה קורה לפני הדיבור, אצל אחרים באמצע משפט.
כשהדיבור נקטע, מגיעות גם תחושות של תסכול, בושה, חוסר שליטה וכאן בדיוק מתחיל השינוי האפשרי. כשנותנים לגוף להרגיש בטוח הוא לא צריך להפעיל את מנגנון ההגנה הזה שוב והדיבור מתחיל להיות טבעי.
אם זה נשמע לך מוכר – אתה לא לבד.
כשמדובר על גמגום רגשי, אנשים רבים מתארים את זה בצורה כזאת:
“אני יודע מה אני רוצה להגיד, אבל כשמגיע הרגע משהו בי פשוט ננעל ואני לא מצליח לדבר.”
זה לא כי אתה אדם חלש. זה פשוט אומר שיש שם קשר רגשי עמוק, שזקוק לטיפול.
וזה בדיוק מה שקורה בתהליך שעובד על שחרור רגשי אמיתי, עוזרים לך לנתק את הקשר בין חרדה לדיבור ולבנות מחדש תחושת ביטחון מבפנים.
ואם גם אתה מרגיש שהדיבור שלך לא באמת משקף את מי שאתה אולי הגיע הזמן לבדוק האם מה שעומד מאחורי הדבר זה גמגום רגשי.
איך חרדה יכולה לתדלק גמגום רגשי – והטכניקה שמפרקת את המעגל
גמגום רגשי לא מתרחש ככה סתם משום מקום.
ברוב המקרים, הוא מופעל מתוך מערכת חרדה פנימית שמופעלת אוטומטית ברגעים בהם אתה מרגיש שאתה “נבחן”, “נשפט”, או “לא בשליטה”. ובלי לשים לב, אתה נכנס לאותו מעגל: החרדה גוברת, הדיבור נתקע, הביטחון יורד… ושוב חוזר חלילה.
החדשות הטובות?
זה מעגל וניתן לפרק אותו.
כי חרדה וגם גמגום רגשי הם שני צדדים של אותו מנגנון הישרדות. ברגע שמפסיקים להילחם בדיבור ומתחילים להבין מה באמת מפעיל את החרדה משהו משתחרר. והטכניקה שאני הולך להסביר כאן, עושה בדיוק את זה.
המעגל הסמוי שמפעיל גמגום רגשי:
1. החרדה מתחילה עוד לפני שפתחת את הפה -מהמחשבה ש”תיתקע”.
2. הגוף מגיב: מתח, דופק, יובש בפה, נשימה שטחית.
3. הדיבור נתקע – ואז אתה מתאמץ, מתכווץ… ונתקע עוד יותר.
ככה בדיוק חרדה מתדלקת גמגום רגשי. וזו הסיבה שכל ניסיון “לשלוט” בדיבור רק מחמיר את הבעיה, כי ברגע שאתה מנסה לשלוט, אתה בעצם מאותת לגוף שיש סכנה. ומה עושה הגוף? גורם לך להינעל ולהיתקע.
אז מה עושים?
ברגע שמבינים איך לדבר מתת המודע באופן חופשי ולצבור ביטחון בדיבור וההערכה עצמית עולה, כשמתחילים לדבר החרדה נעלמת ואז הגוף לא מגיב לטריגרים חיצוניים או פנימיים כמו שהגיב בהתחלה.
המחשבה “מה יחשבו עליי” “ומה יקרה אם ישפטו אותי” נעלמות. ואז בסיטואציות שבדרך כלל היו גורמות לך לפחד לדבר בהן כמו: פגישות עבודה, דייטים, שיחות טלפון, או אפילו שיחות עם אנשים קרובים.
אתה מרגיש פתאום אחרת ויש לך ביטחון לדבר בהן ולא להימנע.
זאת בדיוק הדרך לפרק את המעגל הזה של חרדה שמזינה גמגום רגשי.
למה גמגום על רקע רגשי לא נעלם לבד – ואיך טיפול רגשי משנה את התמונה
גמגום על רקע רגשי לא נעלם לבד כי הוא התחיל מסיבה כלשהי.
הוא התחיל באירוע לפעמים ידוע או לא ידוע, לדוגמא מורה שאמרה לילד לקרוא טקסט בכיתה והילד לא רצה מכל סיבה שהיא אבל היא הכריחה אותו לקרוא או מבט קטן שגרם לילד להרגיש לא שווה בסיטואציה אחרת,
האירוע הזה נכנס פנימה, נצרב בתת־המודע והפך להיות כרגש חזק של פחד שיגרום בסופו של דבר להימנעות עתידית.
מה שמעורר גמגום על רקע רגשי הוא לא רק הדיבור שנתקע אלא כל מה שקורה במוח לפני הדיבור:
מחשבות כמו “מה יחשבו עליי”, “אני לא אצליח”, או “עדיף שאשתוק” מתחילות להיצבר עם השנים.
והתוצאה? אתה מתחיל להימנע מסיטואציות שונות.
אבל כל זה לא בגלל שאתה לא יודע לדבר, כי לפני האירוע כן ידעת לדבר אז מה קרה?
זה קורה בגלל שפשוט אף פעם לא לימדו אותך איך ניתן לשחרר את הרגש הפנימי הזה וכיצד ניתן
לפרק את ההשפעות של הסיבות שגרמו לך להרגיש ככה.
זה לא הדיבור שאותו צריך “לשפר” אלא את התחושה שלך כלפי עצמך בלבד.
זה לא הדיבור עוצר אותך אלא הערכה עצמית שנפגעה ולכן טיפול בזה.
כשמדובר על גמגום על רקע רגשי הטיפול האמיתי לא ינסה לשנות את האופן בו אתה מדבר “לאט או מהר”
או לעבוד על הנשימות שלך, אלא יכנס לתוך שורש העניין – תכנות פנימי של תת־המודע ושינוי הגישה והתפיסה השורשית כלפי הדיבור ויחזיר לך את הביטחון וההערכה עצמית שנפגעו.
כשזה קורה, הדופק יורד, המילים יוצאות והתחושה היא ש־השתחררת.
ולכן כשהלב מקבל את המקום שלו והנפש מקבלת מענה אמיתי אפשר להתגבר על גמגום על רקע רגשי.
מה ההשלכות של גמגום על רקע רגשי – ואיך הן משפיעות על הביטחון והחיים החברתיים שלך
גמגום על רקע רגשי הוא לא “רק קושי לדבר” זה הקושי להיות אתה.
הוא משפיע על איך שאתה תופס את עצמך, איך שאתה מרגיש מול אחרים, ואיך אתה פועל בסיטואציות שונות שמצריכות ממך לדבר.
זה מתחיל מוקדם. לפעמים מאירוע קטן כמו מורה שביקשה לקרוא מול כיתה, או הורה שאמר לילדו “למה לא למדת כמו שצריך למבחן” ונותן לו עונש.
אירועים כאלה שנראים כאירועים תמימים, יכולים לצרוב בתת־המודע חוויית של בושה, חוסר ערך, ופחד להיחשף בפני אחרים.
גמגום על רקע רגשי גורם ליצור “מנגנון שתיקה” – דפוס שבו אתה נמנע, שותק ושוב חוזר חלילה כדי לא להרגיש שוב חשוף עם עצמך.
אבל המחיר מאוד כבד, אתה לא אומר מה שאתה באמת רוצה ומרגיש שהחופש להיות נעלם ממך.
אנשים לפני שהם נכנסים לתהליך הם אומרים ש:
כשהם מדברים או הולכים לראיונות עבודה הדופק שלהם עולה ל־150, תחושת השפלה מעצם זה שצריך לבקש מאמא לדבר עם המזכירה, לדוגמא בחור בן 28 שפחד לצאת לדייט כי “מי תסכים להיות עם מישהו שמגמגם?”
חלקם גם אומרים “לא הרמתי יד כי פחדתי לטעות”, “שיניתי מילים בראש כדי שלא יראו שאני נתקע”, “רציתי לדבר, אבל הגוף פשוט השתתק לי” ועוד. דבר זה גורם להשלכות יומימיות על החיים כמו:
בעבודה אתה נמנע מלהתבטא, בזוגיות אתה מפחד לדבר ולחשוף את עצמך (יש כאלו שמסתירים שהם מגמגמים) ובחיים עצמם אתה פשוט מוותר על מי שאתה באמת וכל זה יכול להימנע כשמטפלים ב- גמגום על רקע רגשי .
הדבר הנורא שקורה כשלא מטפלים בכך הוא כשמפסיקים לדבר, מאבדים את הביטוי העצמי, הערכה העצמית והדימוי העצמי נפגע מאירועים יומיומיים שמתחילים להצטבר עוד ועוד. וזה ממש כואב: כשאתה יודע מה אתה שווה אבל אף אחד אחר לא רואה את זה כי אתה לא מצליח להוציא את הפוטנציאל שלך החוצה.
יש דרך אחרת, כשמתחילים לעבוד עם תת־המודע, לפרק את הפחדים, לשחרר את האירועים שנצרבו בו,
ופתאום אתה מרשה לעצמך לדבר, לצחוק, להיות נוכח ולהרגיש חופשי כשמדובר על גמגום על רקע רגשי.
יש אנשים שקוראים את כל מה שכתבתי ומזדהים עם הדברים שנאמרו כי הם יודעים שזה בדיוק מה שהם מרגישים. יש גם כאלה שקוראים מה שאני כתבתי אבל יש להם מחשבות בראש כמו:
“כן, אבל אצלי זה עמוק מדי” “זה התחיל בילדות ואי אפשר באמת לשנות את זה עכשיו”,
“אני כבר ניסיתי הכול אולי פשוט זה מי שאני”, “אני מבוגר מדי כבר” ועוד.
אם אתה מזדהה עם אחד מהמשפטים האלו תידע שהיו מאות שעברו את התהליך וגם חשבו ככה בהתחלה אבל נוכחו לדעת אחרי התהליך שזה ניתן לשינוי וזה תלוי רק בהם ועד כמה יש להם רצון לעשות משימות שניתנו להם והן רק בינם לבין עצמם ולהשקיע בעצמם 45 דקות ביום.
כשמדברים על גמגום על רקע רגשי בסופו של דבר זה לא הדיבור שצריך להשתנות אלא התחושה שלך כלפי עצמך.
וזה תהליך ולא זבנג וגמרו, זה ממש לא קסם, זה לא מתרחש בלחיצת כפתור אלא קורה תוך שלושה חודשים.
אם יש לך רצון ואתה תיתן לעצמך את ההזדמנות להיכנס לתהליך, אתה תראה שזה פשוט, טבעי ונעים.
אתה לא צריך להיות “מוכן” כדי להתחיל אלא לרצות להתחיל לשנות את החיים שלך.
אשתף בקצרה בסיפור אמיתי מתוך התהליך על גמגום על רקע רגשי
אני רוצה לספר לך על א’ בן 32 כשנפגשנו לראשונה הוא אמר לי:
“אם היית רואה אותי עם חברים לא היית מאמין שאני מגמגם אבל ברגע שצריך להתקשר, לדבר עם מישהו מהעבודה לדבר עם דמות סמכותית אני נתקע או מחליף מילים ולא אומר מה שהתכוונתי באמת.”
מדובר על בחור חכם, כריזמטי שכלפי חוץ נראה עם ביטחון אבל מתחת לפני השטח הוא חי בתחושת כישלון תמידית כי בכל פעם שהיה צריך לדבר בסיטואציות היה נמנע או מפחד ולאט לאט קולו נדם.
לא משנה כמה הוא התכונן לסיטואציה ניסה, התאמן משהו בתוכו אמר לו “אתה לא תעמוד בזה”
ואז הוא התחיל לעשות את המשימות בינו לבין עצמו, ותוך כדי התהליך שולח לי הודעת ווצאפ “עדי אני מרגיש שיש לי יותר ביטחון”, “אני כבר פחות נמנע”, אני מדבר עם דמויות סמכותיות ללא בעיה, כל הלחץ שהיה לי נעלם ואני חופשי לומר מה שאני רוצה ללא צורך בלהחליף מילים כל זה קרה כי סוף־סוף טיפלנו כמו שצריך במה שבאמת היה שם – גמגום על רקע רגשי.
הנה מספר שאלות נפוצות ששואלים אותי על גמגום רגשי
1. האם כל גמגום הוא רגשי?
התשובה היא לא. יש סוגים שונים של גמגום אבל המכנה המשותף שכולם התחילו מאירוע בעבר.
והיזכרות בלתי מודעת באירוע הזה ואירועים שהתרחשו במהלך החיים מזינים כל הזמן את הגמגום.
- אם הגמגום רגשי – למה הוא קורה רק במצבים מסוימים?
תשובה, גמגום רגשי מופעל מטריגרים. יש מצבים שבהם אתה מרגיש בטוח – ואז אין גמגום
ויש מצבים שאתה מרגיש לא בטוח וזה מפעיל אצלך תחושות פנימיות של חרדה, בושה, פגיעות ועוד וזה גורם לכך שהדיבור נתקע. - ניסיתי טיפולים בעבר של גמגום רגשי וזה לא עזר. במה שונה השיטה שלך?
תשובה, טיפולים רבים מתמקדים בטכניקות נשימה, קצב, תוכנות שעוזרות לדבר ועוד.
אבל אם לא נוגעים בשורש הרגשי ,הגוף ממשיך להילחם.
בשיטה “מדברים אחרת” העבודה מתחילה מבפנים, דרך שחרור של המטען הרגשי, חיבור מחדש לתחושת שליטה, דיבור בטבעיות, מעלים את הביטחון העצמי, משפרים את ההערכה עצמית והכי חשוב שהתפיסה העצמית משתנה וכשזה קורה השינוי מגיע מעצמו. - כמה זמן לוקח לראות שינוי?
תשובה, זה משתנה מאוד. רוב האנשים מרגישים שינוי כבר אחרי מספר שבועות תוך כדי התהליך. זה תלוי במידת ההשקעה ביום והרצינות של אותו אדם. זה לא קסם, זה לא מתרחש בין רגע, אבל כשזה קורה והתפיסה שלך משתנה אתה מרגיש שאתה כבר לא נלחם בעצמך מחדש בכל פעם ומרגיש שחרור.
אם קראת עד לפה – כנראה שיש בך קול פנימי שכבר לא מוכן להמשיך להיאבק.
לא מוכן לשתוק להימנע ולהקטין את עצמו מול החיים.
הקול הזה הוא התחלה של חופש. כי גמגום רגשי הוא לא הבעיה שלך. הוא הסימפטום.
הבעיה האמיתית היא שלא לימדו אותך איך לדבר בחופשיות וביטחון ולדבר באופן טבעי ומשוחרר ללא צורך בשום טכניקות.
המטרה שלי היא לא ללמד אותך לדבר “יפה” אלא להעיז להיות מי שאתה בלי פילטרים, בלי פחד, בלי חומות, בלי להימנע וכשזה קורה, לא רק הדיבור משתנה אלא החיים משתנים.
אם זה מדבר אליך – אני מזמין אותך להצטרף אליי להדרכה חינמית שבה אני מסביר לעומק את כל התהליך:
איך מתבצע שחרור גמגום רגשי, שלב אחרי שלב, איך הגוף מגיב ואיך משנים את התגובה, איך עוקפים את מנגנון החרדה בלי להילחם בו ואיך בונים ביטחון מבפנים.
זה לא עוד הדרכה תיאורטית אלא ממש מחקר עמוק שעשיתי שברגע שתשמע אותו תבין הרבה יותר דברים על עצמך.
הטופס מחכה לך כאן תירשם ותשנה את החיים שלך כמו מאות אחרים ששינו את חייהם.
