הכרו סוגי גמגום - כך תבינו טוב יותר את הגמגום שלכם
סוגי גמגום - מה ההבדל ביניהם ומה משמעותם?
תיאור של חלק מ- סוגי גמגום שקיימים:
א. גמגום עם חזרות מילים – חזרות של צלילים או הבהרות.
ב. גמגום קולי – קושי בהגיית אותיות או צלילים מסוימים.
ג. גמגום פסיכוגני – גמגום הנובע מגורמים נפשיים, חרדה או טראומה.
ד. גמגום התפתחותי – מתחיל בילדות ונמשך לבגרות, ככל שמאתרים ומטפלים מוקדם ככל האפשר כך זה יכול להועיל יותר, ההורים אמורים לקבל כלים שיעזרו לילד לדבר בחופשיות וביטחון.
א. גמגום עם חזרות מילים – כשהאדם שמגמגם רוצה לומר אות מסויימות מתוך מילה והוא חוזר עליה שוב ושוב.
נניח הוא רוצה לומר את המילה “שלום”… הגמגום יכול להיות מבוטא בצורה כזאת באפשרויות שונות ומגוונות חלק קטן מהאפשרויות:
1. ששששששש ללללל וווו םםם.
2. שש ללל וווווווווווווווו ם.
3. ש לללללללללללל וום
כשהאדם שמגמגם נתקע באותה מילה זה בדרך מלווה בהרגשה פנימית לא נעימה, תסכול ואפילו לפעמים כעס עצמי. ככל שהוא מנסה יותר להתאמץ ככה זה יוצא יותר מגומגם וזה יותר מלחיץ אותו.
ב. גמגום קולי – כשהאדם שמגמגם רוצה לומר אות או צליל והוא לא יכול לומר.
כאן יש 2 מצבים אפשריים:
הוא לא אומר בכלל.
הוא מדלג את האות.
אם ניקח את הדוגמא הקודמת במילה “שלום” זה אמור להיראות כך:
את האות ‘ש’ הוא לא אומר ואז משלים את המילה לום או שהוא לא אומר בכלל ונמנע או שהוא מנסה לומר את האות ‘ש’ ולא הולך לו בכלל ואז הוא יכול לחזור עליה שוב ושוב כמו בדוגמא הקודמת.
כשהוא לא אומר את המילה שהוא רוצה, הוא מעביר מסר שלילי לתת המודע שלו.
כשהוא נמנע המסר עובר בצורה עמוקה יותר כי היא ממש מהווה פעולה שהוא לא עשה.
ג. גמגום פסיכוגני – הגמגום מתפתח לאחר אירוע של חוויה טראומתית, מצבי לחץ או חרדה.
מצבי לחץ או חרדה יכולים להיגרם עקב שינויים משמעותיים בחיים: אובדן, התעללות, החלפת עבודה, החלפת מיקום מגורים, גירושין ועוד.
מנסיוני, סוגי הגמגום השונים לא חייבים להתרחש בתופעות קיצוניות כאלו אלא מספיק שתת המודע חווה אירוע טראומטי, אפילו אם הוא יכול להיחשב קל שבקלים כמו (נפילת כד שנשבר לידך) האירוע נרשם בתת המודע כאירוע טראומתי ואז מתחיל להתרחש תופעה שדיברתי עליה במאמר באתר “מה גורם לגמגום” בנוסף האירוע יכול להתרחש בכל שלב בחייו של אדם מילדות לבגרות.
למעשה יש 2 מנגנונים לאדם, ברגע שהאירוע נרשם, כל אירוע קטן או גדול שמזכיר את האירוע הראשוני, יוצר רושם בתת המודע ולאחר שהרושם הגיע לסף הוא מתחיל להתפרץ למודע, באותו האופן נוצרים פוביות שונות ופחדים שונים כשאדם מגיע לגיל מבוגר הוא לא מבין מאיפה זה צץ פתאום ומנסה לשייך את זה לאירוע האחרון שהוא נתקל בו.
ניתן לטפל בו על ידי שיטות רגשיות שונות שכוללות טיפול בלחץ וחרדה.
בשיטה מדברים אחרת, לא רק שמטפלים בלחץ וחרדה, אלא הכלים השונים נלמדים תוך כדי תהליך הליווי ובכך המטופל הופך להיות המטפל של עצמו בכל עת ולא צריך תלות כזאת או אחרת במטפל.
ד. גמגום התפתחותי – גמגום זה מתחיל בילדות, בערך לקראת גיל 3 כשהילד לומר לדבר בדרך כלל.
היות והשפה היא חלק שנלמד ונרכש, הילד יכול לחוות קושי בדיבור.
זאת טעות גדולה להתחיל לטפל בו בגמגום בגיל הזה, מכיוון שלא ידוע האם זה קשור לתהליך התפתחותי נורמלי ותקין או לתופעת הגמגום ולכן מומלץ לטפל מגיל 6 שבו השלב ההתפתחותי לרכישת השפה כבר אמור להסתיים ואז אם יש היתקעויות כאלו או אחרות זה יכול להעיד על גמגום.
כשמזהים כבר בגיל 6 ומעלה שיש גמגום, הרצוי הוא שההורים יעזרו לילד ויעצימו אותו על ידי רכישת כלים שונים ומגוונים. כאשר לילד עולה ההערכה העצמית והביטחון העצמי זה יכול להקל עליו במשך חייו ולכן גם יצרתי ערכה להורים לילדים שמגמגמים מגיל 6 ומעלה על מנת להקנות להורים כלים שיכולים לעזור לטפל בבעיה כבר מהילדות המוקדמת ושהילד ישנה את הגישה והתפיסה שלו כלפי הגמגום.
הבנה של סוגי גמגום שונים גורמת לכם כהורים, חברים של או כמגמגמים לשים בדיוק את האצבע על הנקודה, לא רק זה, להבין קצת את העולם שבו חי אדם שמגמגם שצריך לנהל את מחשבותיו, רגשותיו ומעשיו לפי מה שיוצא לו באותו הרגע, להחליט אם הוא נמנע או ממשיך ולהשתמש בהמון משאבים ופעולות מוחיות שהופכות להיות מותרות כשיודעים מה לעשות.
לא בכדי, לקוחות רבים לפני התהליך מספרים לי שהם מרגישים מאמץ רב לדבר.
הידיעה על סוגי גמגום שונים וההבנה נותנת לנו תחושה ויתרון משמעותי.
גמגום קל - כך תדעו לזהות אותו ולטפל בו
גמגום קל יכול להתבטא במספר אופנים:
1. במילים מסוימות או באותיות מסוימות בלבד.
2. לעיתים רחוקות נראה שהאדם מגמגם או נתקע.
מנסיוני, גם אדם שיש לו גמגום קל או קל מאוד, זה יכול להשתנות ולהתגבר, באיזה אופן?
כשהאדם נמצא במצב לחץ, כשהוא פתאום מרגיש שאין לו שליטה בחייו בגלל סיבות שונות ומגוונות, חלקן הזכרתי למעלה.
אדם יכול לעבור מדרגות של כל סוגי הגמגום: קל, בינוני וקשה בכל האפשרויות שקיימות:
קל -> לקשה, בינוני -> לקל, קל-> לבינוני וכדומה
רמת הגמגום מאוד מטעה מדוע?
כי כשהאדם שמגמגם נמצא מול מישהו שהוא חושב בראשו שהוא לא ישפוט אותו והוא מרגיש נוח איתו הגמגום שלו לא יורגש (גם אם הוא מגמגם בינוני או קשה). לא מעט מקרים היו לי בשיחת היכרות שהאנשים ישבו מולי ואמרו לי “עדי, השיחה הזאת לא אופיינית, כי בדרך כלל אני נתקע”
מה הסיבה לכך שרמת הגמגום ירדה להם?
יש כאלו שמבינים שגם אני גמגמתי בעבר ואני מבין אותם ולא שופט אותם והעובדה הזאת מאוד עוזרת להם.
יש כאלו שחושבים שדווקא זה שאני הייתי בעבר וכעת לא, אז אני שופט אותם ולכן הגמגום שלהם יחמיר דווקא שהם ידברו איתי.
כמו כל דבר בחיים מה שמשנה בעיקר זאת הגישה והתפיסה כלפי הדבר.
ובינינו, אני לא שופט אף אחד אני רק רוצה לעזור ולסייע בכל הכלים ובכל הדרך שעברתי על מנת להקל על אנשים.
רבים מהאנשים בוחרים לא לטפל ב-גמגום קל, אך זאת טעות גדולה מדוע?
פה אסייג את זה ל-2 מקרים:
1. מי שרוצה לטפל בזה לא נמנע מלעשות דברים.
2. מי שרוצה לטפל בזה כן נמנע מלעשות דברים.
אם המקרה הוא שהאדם שמגמגם נמנע, ולא משנה מה הדרגה שלו, אז כאן יש אפשרות להתערב ולשנות את הגישה והתפיסה שלו כלפי הגמגום. אם הוא לא נמנע ומגמגם בצורה קלה, אז צריך לעזוב אותו לנפשו, כל עוד הוא מרגיש שהוא ממצה את עצמו למרות הגמגום, אם הוא מרגיש שהוא לא ממצה את עצמו בגלל הגמגום פה יש בעיה ואז צריך לשנות את הגישה והתפיסה שלו.
דרכים שונות לזיהוי:
א. תלונות מסביבתך על קושי להבין או על דיבור לא ברור.
ב. בחזרות, היסוסים ו”תקיעות” קלות בדיבור, לעיתים קרובות הסימנים אינם ברורים ומודעים לאדם עצמו.
ג. הסתרה של הגמגום בסיטואציות ספציפיות.
ד. החלפת מילים בצורה רבה.
אם המטופל יכול לברר בעצמו מצבים שונים שהגמגום מופיע בהם, זה יהיה נהדר.
האם זה רק מול דמות סמכותית או בטלפון, אולי רק לפני אנשים ספציפיים, אולי לפני קהל או כל אפשרות אחרת, זה יכול לסייע מאוד למטפל שיכול להבחין בצורה עמוקה האם זה באמת גמגום קל.
גמגום שבא והולך - טיפים להתמודדות
גמגום שבא והולך זה דבר שגרתי, לפי שיחות עם לקוחות עם מטופלים המתמודדים עם גמגום, הם טוענים שאצלם זה מגיע בתקופות שונות ומגוונות. זה אומר הגמגום אינו קבוע ועקבי, אלא מופיע ונעלם באופן אקראי לכאורה.
גמגום שבא והולך יכול להופיע במצבים מסוימים כמו דיבור מול קהל או מצבי לחץ, ולהיעלם במצבים אחרים. הוא גם עלול להופיע ולהיעלם ללא קשר לסיטואציה.
כשאני שואל לעומק אני מבחין במספר נקודות:
1. זה קורה להם במצבים נוספים רק שהם לא שמים לב לזה.
2. זה קורה להם שהם במצב רגשי ירוד (עצובים, מפחדים, לחוצים וכדומה).
3. זה קורה להם במצבים שקרה להם לפני משהו מסוים שעורר את המצב הזה.
אני מסביר שהרעיון שעומד מאחורי השיטה “מדברים אחרת” שהלקוח יהיה את כל הכלים לעזור לעצמו ברגע שזה יקרה.
מה הסיבה?
כי התלות במטפל או להגיע אחרי שנים שוב למטפל מתסכלת. מבחינתי אני נותן לאדם את הידע של שימוש בחכה בכדי שיוכל לדוג את הדגים בעצמו.
תחשבו על זה…לקוח שלי נתקל בסיטואציה שהוא היה צריך לדבר בלוויה של המשפחה שלו, כולם ידעו שהוא היחיד שדתי במשפחה ורק הוא יכול לתת הספד שמערב דברי תורה, אך כולם ידעו שהוא לא יתן כי הוא מגמגם ואין לו ביטחון לדבר מול כולם.
הוא שמע התלחששויות מהאנשים שעמדו לידו שמכירים אותו (חשבו שהוא לא שומע) והם דיברו בינם לבין עצמם ואמרו איך הוא יכול לומר דבר תורה כשהוא מגמגם?
פתאום, הוא הפתיע ואמר להם אני אדבר, הם היו בהלם טוטאלי.
כששאלתי אותו לגבי העניין, הוא אמר לי “עדי בעבר באמת לא יכולתי לדבר, אבל אחרי שהתחלתי את התהליך משהו השתנה בגישה והתפיסה שלי וכשהשתמשתי עם הכלים שנתת לי בתהליך, הלחץ ירד לי פתאום מ 100 ל 10 ויכולתי לדבר ללא חשש גם כשהיו שם מעל 50 אנשים וסה”כ היה ממש טוב”.
אני ממש שמחתי מהעובדה שהוא עצמאי כבר להשתמש בכלים ולא צריך לא אותי או אף אחד אחר בשביל להתגבר על הבעיות שלו.
הגמגום של הלקוח הזה הוגדר כ- גמגום שבא והולך, אבל גם כשהוא בא הוא הבין באיזה כלי הוא יכול להשתמש בשביל שהוא גם ילך.
גמגום בתחילת משפט מוכר לכם? כך תשפרו זאת
אפשר לדבר רבות על גמגום בתחילת משפט ומדוע הוא נגרם.
לפני זה נשפוך קצת על אור על נושא חשוב זה.
יש כל מיני אנשים שהגמגום שלהם בא לידי ביטוי במצבים שונים, כשהאדם מתחיל לגמגם בתחילת משפט הוא למעשה נכנס למצב רגשי לא פשוט,
כי הוא יודע שיקרו אחד או יותר מהמצבים הבאים:
א. יאלץ להמשיך עם הגמגום.
ב. יאלץ להיאבק בתחילת המשפט.
ג. יחשוב על המילים הבאות שירצה להגיד מחשש שיתקע גם בהן.
ד. יהיה בלחץ פנימי גדול מאוד.
המילה הראשונה היא מעין שער כניסה למצבים שונים, כשעוברים אותו יכול להיות מאוד שהגמגום יזרום אצל אנשים שמגמגמים ויכול להיות שלא, כי הם לפני זה היו במצב רגשי לא נעים עם עצמם שבטח ישפיע על הסובבים.
הדרך להיחלץ מ- גמגום בתחילת משפט אם כך חשובה מאוד, הרבה לא יודעים מה עושים כשכבר נתקעים, אתן מספר טיפים לכך:
א. לומר לעצמנו בראש, זה עוד מעט עובר – כשאנחנו מדברים עם עצמנו תוך כדי ואחרי הדיבור אז זה יכול מאוד להרגיע.
ב. לא להתייחס מראש למילה הראשונה – גם כשאנחנו נתקעים לא לתת לזה חשיבות גדולה מלכתחילה.
ג. להשתמש בתרגילים שונים להורדת לחצים – כשיודעים איך להשתמש ובמה להשתמש אפשר בקלות להוריד את הלחץ לפני שאומרים את המילה הראשונה.
ד. לדעת שגם אם האדם שאמור לשמוע אותנו ממתין בקוצר רוח לשמוע את דברנו הוא יוכל להמתין עוד כמה רגעים ואם אין לו סבלנות זה בעיה שלו ולא שלנו.
ה. אי אפשר להבטיח לעצמנו מראש שלא ניתקע הפעם – הרבה טועים בכך ומבטיחים לעצמם שזאת הפעם האחרונה, וכשהם רואים שהם נתקעים שוב הם מאשימים את עצמם בזה וגורמים לעצמם עוגמת נפש.
ניתן לומר שגמגום בפתיחת הדיבור והמשפט הראשון הוא אתגר לא פשוט כלל עבור מגמגמים רבים. עם זאת, המפתח הוא לא לוותר או להתייאש אלא להמשיך ולדחוף את עצמנו קדימה עד ליציאה מהנקודה התובענית הזו, שימוש בדרכים נכונות יותר להתמודדות יכולה מאוד להקל על
ההתייחסות שלנו ל- גמגום בתחילת משפט.
גמגום ושירה - האם יש קשר ביניהם?
גמגום ושירה זה נושא מעניין מדוע?
כי הרבה טוענים כשהם שרים הם לא מגמגמים.
בואו נבחן את זה לעומק
מניסיון אישי כששאלתי מעל 150 לקוחות שלי, האם אתם מגמגמים כשאתם שרים? כולם אמרו שהם לא מגמגמים כשהם שרים.
איך זה יכול להיות כשאדם כשהוא מדבר הוא מגמגם אבל כשהוא שר הוא לא מגמגם לא משנה בפני מי הוא יעמוד, בפני קהל גדול, קטן, אנשים שמכיר לא מכיר וכדומה.
כשאני שואל מה הסיבה הם עונים לי את הסיבות הבאות:
1. “בטח שזה ככה, זה בגלל המקצב של השירה” – זה יוצר כמעין סוג של תבנית ומסגרת קבועה שעוזרת למנוע גמגום. כאלו המוח יודע מראש באיזו נקודה אמורה לבוא המילה הבאה שמתחרזת, וזה מקל.
2. “בטח שזה ככה, בגלל שבשירה יש חרוזים“.
3. “בטח שזה ככה, השיר יוצא לנו ממקום אחר בגרון“.
4. “בטח ככה זה”, השיר גורם לנו למצב רוח אחר.
5.”לא יודע”.
אתן לכם את הסיבות הנפוצות כאן ולאחר מכן את האמת המדעית מאחורי השירה
1. בשירה יש ציפיות נמוכות יותר לשטף מושלם ולכן הלחץ והחרדה המלווים גמגום פוחתים.
2. שירים מוכרים נותנים לנו תחושת ביטחון גבוהה יותר.
3. שירה בקבוצה או בפני קהל מפחיתה משמעותית את החשש מביקורת חברתית כי יש שייכות קבוצתית ותמיכה.
4.לרוב השירים ישנה מסגרת קבועה וחוזרת של מקצב וחרוזים, כמובן שהמיקום של המילים ידוע מראש, זה מסייע למנוע גמגום שנובע מחוסר וודאות.
עכשיו אסביר מהי הסיבה האמיתית שבגללה אנשים לא מגמגמים כשהם שרים,
נעשה מחקר מאוד מעניין בשנת 2016 שגילה על ידי FMRI שזאת תהודה מגנטית שממפה ממש את האיזורים של המוח, כשאדם שר, הוא שר ממקום שנקרא ההמיספרה הימנית במוח, למעשה המקום הזה מזוהה גם עם השם תת-המודע.
מה שקורה בפועל, כשאדם שר, הוא פונה לאזור אחר במוח וכשהוא מדבר לאזור אחר ובגלל זה כשהוא שר הוא לא נתקע ולכן בתהליך שלי אני מסביר איך לדבר מתת המודע.
זאת הסיבה שמראה בדיוק את שורש גמגום ושירה והקשר ביניהם.
